הכרעת-דין בתיק תו"ח 47620-07-10

1.         כנגד שני הנאשמים, רחל סלומון (להלן : רחל) ו-מישל זיתון גרינברג (להלן : מישל), הוגש כתב אישום הכולל שני אישומים. הנאשמים כפרו בכתב האישום ועל כן נשמעו הראיות לגבי שני האישומים.  באישום הראשון מיוחסת לנאשמים עבירה של ביצוע עבודה במקרקעין ללא היתר לפי סעיפים 145(א)(2), 204, 205 ו- 208 לפי חוק התכנון והבניה התשכ"ה - 1965 (להלן: חוק התכנון והבניה). על פי עובדות האישום הראשון בביקורים שנערכו במקרקעין הידועים כגוש 5633 חלקה 5 ביישוב שילת (להלן: המקרקעין) ב- 29.7.07, 1.1.08, 26.1.10 ו- 18.3.10, נמצא שבוצעו ללא היתר בנייה העבודות הבאות :

א.         הצבת מכולה בשטח של כ- 15 מ"ר (להלן: המכולה);

ב.         הקמת גדר באורך של כ- 175 מ' (להן : הגדר).

2.         באישום השני מיוחסת לנאשמים עבירה של ביצוע שימוש במקרקעין ללא היתר בניגוד לסעיפים 145(א)(3), 204, 205 ו- 208 לחוק התכנון והבניה. על פי עובדות האישום השני בביקורים שנערכו במקרקעין ב- 29.7.07, 1.1.08, 26.1.10 וביום 18.3.10 נמצא שנעשה במקרקעין שימוש ללא היתר כדלקמן :

א.         בשטח של כ- 1,100 מ"ר נעשה שימוש למרכז ארצי למכירת אבני נוי ומוצרי נוי לגינות (להלן: העסק);

ב.         בשטח של כ- 15 מ"ר נעשה שימוש למשרד (להלן: המשרד).

3.         על פי האישום השני, התוכניות שחלות על המקרקעין הן גז/159 ו- תממ 7/3, על פיהן המקרקעין הינם קרקע חקלאית וכי השימושים שנעשו על ידי הנאשמים במקרקעין הם שימושים חורגים ללא קבלת היתר כדין. 

העובדות שאינן שנויות במחלוקת

4.         להלן העובדות שאינן שנויות במחלוקת בין הצדדים :

א.         נגבו הודעות מרחל וממישל מטעם המפקח שערך את הביקורות במקרקעין מר נועם וולנר (להלן: נועם) ולא היתה מחלוקת בין הצדדים לגבי קבילות ההודעות או לגבי תוכנן.

ב.         רחל היא הבעלים של המקרקעין ומישל הוא השוכר של המקרקעין מאז שנת 2007 ובו הוא מנהל את עסקו שהינו עסק למכירת מוצרי חקלאות שונים כגון קומפוסט, אדמה לגינון, עציצים, ושתילים (ראו: הודעות מישל, ת/3  ש' 1 - 9, וגם ת/10 ש' 1 - 8, 29 - 30 וכן חוזה השכירות שצורף ל-ת/10; הודעות רחל, ת/4 ש' 1 - 6  וגם ת/11 ש' 1 - 14). האחריות של רחל ומישל בשני האישומים היא מכוח סעיף 208 לחוק התכנון והבניה, לפיו לבעלים ולמחזיק בפועל ישנה אחריות משותפת לנעשה במקרקעין.

ג.          לא היתה מחלוקת בין הצדדים לגבי המועדים שבהם בוצעו הביקורות במקרקעין על ידי נועם ולגבי התיאור העובדתי של העסק על פי דו"חות הביקורת. התיאור העובדתי המובא בדו"חות הביקורת השונים לגבי הנעשה בעסק נתמך בתמונות של העסק ואשר נערכו על ידי נועם בזמן הביקורות שבוצעו (ראו: ת/1, ת/5, ת/6). האמור בדו"חות הביקורת מהווה את הבסיס העובדתי לעובדות כתב האישום כפי שהובאו לעיל. הנאשמים לא חלקו על מה שניתן לראות בתמונות ולא חלקו על כך שהתמונות אכן משקפות את מהות פעילות העסק במקרקעין.

האישום הראשון

המכולה

5.         רחל לא חלקה על כך שהוצבה המכולה במקרקעין מבלי לקבל היתר כדין מטעם המאשימה (ראו: הודעותיה ת/4 ש' 9 - 14; ת/11 ש' 15 - 16 ; עדותה בבית המשפט, פרוט' עמ' 19 ש' 26 - 28). מישל אישר שהמכולה שייכת לו ומשמשת אותו כמשרד לעסק ובכל מקרה לא קיבל היתר כדין להצבתה במקום (ראו הודעותיו, ת/3 ש' 14 - 17; ת/10 ש' 19 - 22). בסיכומים בכתב שהוגשו מטעם הנאשמים לא נטען שהצבת המכולה בעסק היא פעולה שאיננה טעונה קבלת היתר בניה כדין. בנסיבות אלה, בכל הנוגע למכולה, די בנאמר עד כה על מנת להרשיע את שני הנאשמים בעבירה המיוחסת להם באישום הראשון.

הגדר

6.         רחל טענה שהגדר הוקמה בשנים  1978- 1979 למניעת כניסתן של חיות בר למקרקעין בשל הנזקים שגרמו לגידולי הפרחים שנעשו במקרקעין באותה העת. מדובר בגדר רשת עם מוטות ברזל אשר תוקנה על ידי מישל לאחר ששכר את המקרקעין על ידי החלפת חלקים ממנה עם אותם חומרים. לטענת רחל מדובר בגדר שהיתה קיימת במקרקעין ממילא במהלך כל השנים מאז הקמתה ולכן אין כל צורך לקבל היתר בניה בגינה (פרוט' עמ' 18 ש' 18 - 31, עמ' 19 ש' 29 - עמ' 20 ש' 3) . מישל טען שכאשר שכר את המקרקעין בשנת 2007 הגדר היתה קיימת והיו חללים בחלק מהרשת של הגדר ואלה תוקנו עם אותם חומרים ובכל מקרה לא היתה כל תוספת או הגדלה לגדר הקיימת (פרוט' עמ' 21 ש' 22 - 30).